<h1>או"ז הלכ' שבת סימן ס"ז</h1>
<h2>דף צז.</h2>
איתמר התיר רצועות מנעל וסנדל תני חדא חייב חטאת ותניא אידך פטור אבל אסור ותניא אידך מותר לכתחילה קשיא מנעל אמנעל קשיא סנדל אסנדל מנעל אמנעל לא קשיא הא דקתני חייב חטאת בדאושכפי פירש"י בקשר שהאושכף עושה כשתוחב הרצועה במנעל קושר קשר מתוכו שלא תוכל לצאת והוא קיים לעולם. פטור אבל אסור בדרבנן פירש"י כשקושרין אותו סביב רגליהן אין קושרין אותו בדוחק שפעמים שחולצו כשהוא קשור ונועלו כשהוא קשור ומיהו קש"ק לא הוי שבשעת הטיט מתירין אותו וקושרין אותו בדוחק שלא ידבק בטיט וישמט מרגליו. מותר לכתחילה בדבני מחוזא פירש"י שהם רחבי לב ומקפידין על לבושיהן ונעליהן להיות מכוונין וקושרין אותו בדוחק וצריך להתירו ערבית. הא למדת דקשר שמתירין אותו בכל יום מותר לכתחילה אפי' מהדקו שפיר אבל אם מניחו ארבעה או חמשה ימים ומהדקו בדוחק פטור אבל אסור וכן מפרש רבי' יצחק בר שמואל זצ"ל מנעל של רבנן כורכין אותו בדוחק וקושרין בדוחק ואין חולצין מנעליהן מרגליהן כי אם בלילי שבתות לפי שלומדין בכל הלילות של חול ושוכבין מעט בלבושיהן הלכך פטור אבל אסור. וכתב ה"ר ברוך בר יצחק בספר התרומה ואסור לקשור שני ראשי האבנט ברצועות בתוך המכנסים בשבת כ"א בעניבה וטוב לעשות באבנט כמו שעושין לחגורות כעין בוק"לא בלע"ז ובלשון כנען זקיב"ה של ברזל או של מתכת. כתב ה"ר משה מיימון זצ"ל [פ"י, הלכה ה'] העניבה מותרת לפי שאינה מתחלפת בקשירה לפיכך החבל שנפסק מקבץ שני קצותיו וכורך עלי' משיחה ועונב עניבה עכ"ל. ותניא [קי"ג, ע"א] חבל דלי שנפסק פי' באמצעיתו לא יהא קושרו אלא עונבו ר' יהודה אומר [כורך] עליו פונדא או פסיקיא ובלבד שלא יענבנו ומפרש במסקנא משום דקסבר עניבה גופה קשירה היא ופסק רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דהלכה כרבנן דשרו עניבה אפי' לכתחילה ואע"ג דמשמע דהלכה כר' יהודה דתנן פ' המוצא תפילין [צ"ה, ע"א] מכניסן זוג זוג כו' בד"א בישינים אבל בחדשים פטור אבל אסור ותניא [צ"ז, ע"א] איזהו בחדשות כו' שאינן מקושרות ופריך סתמא דתלמודא וליענבינהו מיענב אר"ח זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין אביי אמר ר' יהודה היא דאמר עניבה קשירה היא ולעיל נמי תני ר' יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות [ורבנן] דר"י שרו הכל, אלמא מתניתין אליבא דאביי ר"י הוא ואפ"ה אינו רק פטור אבל אסור ולא חייב חטאת דקצת הם מלבוש או תכשיט אעפ"כ פסק רבינו יצחק כרבנן מדפריך דרך פשיטות וליענבינהו מיענב משמע דתלמוד ערוך הוא בפיו דעניבה לכתחילה מותרת בשבת הילכך אחרי שפסקו רבותינו דעניבה בשבת שריא א"כ רצועות מנעל וסנדל ומקטורן וכובעים כולם מותרים [לאחר] שנשמטו להחזיר בשבת וליענבינהו מיענבי וכן משמע.
